האם מותר לפטר עובד שנעדר מעבודתו בשל המצב?

• למעסיק אסור לפטר עובד שנעדר מהעבודה, אם פיקוד העורף אוסר על הגעה למקום עבודתו. למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל מצב ביטחוני.
• אם פיקוד העורף לא אוסר על הגעה למקום העבודה והעובד בחר בכל זאת להיעדר ממקום העבודה, העובד לא יהיה מוגן מפני פיטורים. במקרה כזה רשאי המעסיק גם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה שצבר.

האם מותר לפטר עובד שנעדר מעבודתו על מנת להשגיח על ילדיו עקב סגירת מערכת החינוך בהתאם להוראות פיקוד העורף?

• אסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו שנמצא עמו, מכיוון שהמסגרת שבה מבקר הילד סגורה בהוראת פיקוד העורף. ההוראה מתייחסת לילד שגילו עד 14 שנים, או ילד עד גיל 21 שהוא עם צרכים מיוחדים.
• ההגנה מפני פיטורים ניתנת להורה אחד בלבד:
  • אם מדובר בהורה שהוא הורה יחיד, הוא יהיה זכאי להיעדר מהעבודה ולהיות מוגן בפני פיטורים.
  • אם לילד שני הורים, והילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של אחד ההורים, זכאי הורה זה להיעדר מעבודתו ולהיות מוגן מפני פיטורים.
  • אם שני ההורים מגדלים את הילד, זכאי רק אחד ההורים להיעדר מעבודתו וליהנות מהגנה מפני פיטורים, וזאת בתנאי שההורה השני הינו עובד שכיר או עצמאי ולא נעדר מהעבודה לצורך השגחה על הילד או במקרה שההורה השני אינו מסוגל להשגיח על הילדים.

• אם הילד הוא מעל גיל 14 (או ילד עם צרכים מיוחדים מעל גיל 21), ההורה אינו זכאי להיעדר על דעת עצמו מהעבודה. במקרה שהעובד נעדר מעבודתו כדי להשגיח על ילד מעל גיל זה, רשאי המעסיק לפטרו וגם לנכות את ימי ההיעדרות משכרו של העובד או ממכסת ימי החופשה שצבר.
• למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד שנעדר מעבודתו בשל מצב ביטחוני.

אני עובד במפעל חיוני, האם מותר לי להיעדר מהעבודה?

• אם מקום העבודה הוכרז על ידי פיקוד העורף כמפעל חיוני, העובד חייב להגיע לעבודה.
• החובה להתייצב לעבודה חלה גם אם העובד הוא הורה יחיד לילד מתחת לגיל 14.
• אי-התייצבות לעבודה במקרה כזה עשויה להיות עבירה פלילית.
• למידע נוסף ראו צו גיוס לשירות עבודה במפעלים חיוניים או במפעלים למתן שירותים קיומיים.

איך אני יכול לדעת אם מקום העבודה שלי הוא מפעל חיוני?

• ניתן לבדוק אם מקום עבודה מסוים נחשב מפעל חיוני באמצעות מנוע החיפוש באתר משרד העבודה.
• יש להיכנס למנוע החיפוש ומלא את אחד הפרטים הבאים:
  • שם מקום העבודה
  • מספר ח.פ. של החברה
  • מספר המפעל
• אם מקום העבודה הוא מפעל חיוני, הוא יופיע בתוצאות החיפוש.

האם עובד זכאי לשכר עבור הימים שבהם נעדר מהעבודה בשל הוראות פיקוד העורף, או בשל סגירת מוסדות הלימוד של ילדיו?

• החוק לא מסדיר את סוגיית התשלום להורים שנעדרו מעבודתם בשל הוראות פיקוד העורף או בשל סגירת מוסדות החינוך של ילדיהם עקב המצב הביטחוני.
• בעבר נקבעו הסדרים שונים בעניין תשלום לעובדים ופיצוי למעסיקים.
• אם ייקבעו הסדרים דומים גם בתקופה זו, אנו נעדכן את המידע ברגע שההסדרים יפורסמו.

אם מקום העבודה עובד כרגיל אבל העובד פוחד ללכת לעבודה, האם הוא זכאי להגנה כלשהי או לשכר?

• אם הנחיות פיקוד העורף קבעו שבאזור שבו העובד מועסק יש להישאר במרחב מוגן ולא לצאת לעבודה, ועל-פי קביעת פיקוד העורף מקום העבודה אינו מוגן, אזי עובד שנעדר מהעבודה יהיה מוגן מפני פיטורים.
• אם העובד לא הגיע לעבודה בשל הפחד לצאת מביתו, הוא לא יהיה מוגן מפני פיטורים, והמעסיק יוכל לנכות היעדרות זו מהשכר או ממכסת ימי החופשה השנתית שצבר העובד.

• החוק לא מתייחס כלל לסוגיית תשלום השכר במקרים אלה, והדבר לרוב מוסדר מאוחר יותר באמצעות הסכמים או תקנות.

מה קורה כאשר עובד עם מוגבלות אינו יכול לעמוד בהנחיות פיקוד העורף?

• החוק לא קובע הוראות ספציפיות לגבי אנשים עם מוגבלות.
• בעבר נחתמו הסכמים קיבוציים וצווי הרחבה שקבעו הסדרים שונים בעניין תשלום לעובדים בעלי מוגבלויות שנעדרו מעבודתם ופיצוי למעסיקים.
• ככל שייקבעו הסדרים ספציפיים, אנו נעדכן את המידע באתר.

אם המעסיק שילם שכר רגיל לעובדים שנעדרו מהעבודה, האם הוא יקבל פיצוי על כך?

• בעיקרון מעסיק זכאי לשיפוי עבור שכר ששילם לעובד עבור ימים שבהם העובד נעדר מהעבודה, רק אם הסיבה להיעדרות העובד היא הנחיות רשויות הביטחון.
• אם וכאשר יפורסמו הנחיות או תקנות שיסדירו את קבלת השיפוי במצע חרבות ברזל אנו נעדכן את המידע באתר.

עובדים רבים נעדרים מעבודתם בשעה זו, האם מותר להעסיק את העובדים הקיימים בשעות נוספות?

• במהלך מלחמת חרבות ברזל מותר למעסיקים מסוימים להעסיק עובדים במספר שעות נוספות גבוה ממספר השעות הנוספות המותר במהלך ימי שגרה. אפשרות זו ניתנת רק למעסיקים שעונים על קריטריונים מסוימים. למידע מפורט על סוגי המעסיקים ומספר השעות הנוספות המותר, לחצו כאן.
• מעסיקים בענף השמירה שלא עומדים בתנאים הנ”ל רשאים להעסיק עובד בשעות נוספות בהתאם למגבלות הספציפיות שחלות על עובדים אלה.
• מעסיקים בענפים אחרים שלא עומדים בתנאי ההיתר הנ”ל יכולים להעסיק עובדים בשעות נוספות בהתאם למגבלות הרגילות.

קיבלתי צו 8 וגויסתי למילואים, האם מותר למעסיק לפטר אותי?

• אסור לפטר עובד בשל שירותו במילואים, בשל קריאתו לשירות מילואים או בשל שירותו הצפוי בשירות מילואים. כמו כן אסור לפטר אותו בשל אורך שירות המילואים או תדירות השירות.
• בנוסף אוסר החוק לפטר עובד, מכל סיבה שהיא, בתקופת היותו במילואים.
• אם מדובר בשירות מילואים העולה על יומיים רצופים, אסור לפטר את העובד, מכל סיבה שהיא, גם במשך 30 הימים לאחר תום שירות המילואים, אלא אם ניתן לכך היתר מוועדת התעסוקה במשרד הביטחון.
• למידע נוסף ראו איסור פיטורי עובד במהלך או בתום שירות מילואים.

האם מגיע לי שכר מהמעסיק במהלך שירות המילואים?

• עובדים שכירים המשרתים במילואים זכאים לקבל מהמעסיקים את משכורתם במועד התשלום הרגיל. ההתחשבנות נעשית בין המעסיק למוסד לביטוח לאומי.
• למידע נוסף על תשלומים למשרתי המילואים ראו תשלומים והחזרי הוצאות בגין שירות מילואים.

האם יש הקלות לבני הזוג של משרתי מילואים?

• כל העובדים במשק –
  • כל עובדות והעובדים המועסקים במשרה מלאה ויש להם ילד מתחת לגיל 13, זכאים להיעדר מהעבודה שעה אחת ביום בתקופה שבני/בנות הזוג שלהם יצאו למילואים, אם שירות המילואים נמשך לפחות 5 ימים רצופים.
  • למידע נוסף ראו לחצו כאן.
• עובדי מדינה –
  • עובדי מדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע זכאים להיעדרות של שעה ביום, לצורך סידורים הכרחיים הנובעים מהקריאה, עד תום שירות המילואים. המעסיק חייב לשלם שכר עבור שעת ההיעדרות ואסור להפחית אותה ממכסת ימי החופשה הצבורים של העובד. למידע נוסף לחצו כאן.
  • עובדי מדינה שבני/בנות זוגם נקראו לשירות מילואים בקריאת פתע עשויים להיות זכאים ליום חופשה בתום שירות המילואים של בן/בת הזוג, מעבר למכסת ימי החופשה השנתית שלהם. למידע נוסף לחצו כאן.

האם למעסיק מותר להוציא את העובדים לחופשה כפויה בשל המצב?

• בעקרון מעסיק רשאי להוציא את עובדיו לחופשה כפויה ולנכות את ימי ההיעדרות של העובדים ממכסת ימי החופשה השנתית שצברו.
• עם זאת, אסור למעסיק להוציא עובד לחופשה, אם אין ברשות העובד ימי חופשה הצבורים לזכותו. במקרה כזה יכול המעסיק להוציא את העובד לחופשה, אך חייב לשלם להו שכר מלא עבור ימי החופשה. למידע נוסף ראו חופשה שנתית לעובד שלא צבר מספיק ימי חופשה.
• מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה ללא התראה, כלומר עליו להודיע להם זמן מה מראש.
• אם מדובר בחופשה רצופה שאורכה 7 ימים או יותר, על המעסיק להודיע לעובדים שבועיים מראש. כלומר מעסיק לא יכול להוציא את עובדיו לחופשה, שעולה על שבוע רצוף, במהלך השבועיים הראשונים של מצב החירום.
• למידע נוסף ראו חופשה ביוזמת המעסיק.

האם מעסיק יכול להוציא את העובד לחופשה ללא תשלום (חל”ת) ?

• מעסיק רשאי להוציא עובד לחופשה ללא תשלום בהסכמת העובד.
• אם העובד לא מסכים לצאת לחל”ת, והמעסיק מוציא אותו בכל זאת, מדובר בחופשה כפויה, שיכולה לחשב כפיטורים או עילה להתפטרות.
  • על-פי פסיקת בית הדין הארצי לעבודה, אם מעסיק כופה על עובד חופשה ללא תשלום לזמן ארוך ובלתי מוגבל, הדבר נחשב כפיטורים ועל המעסיק לערוך לעובד שימוע לפני פיטורים ולשלם לעובד פיצויי פיטורים ואת שאר התשלומים שיש לשלם בסיום יחסי עבודה.
  • על-פי פסיקת בית הדין האזורי לעבודה הוצאת עובד לחל”ת כפוי לתקופה מוגבלת, במיוחד בשעת משבר, אינה נחשבת כפיטורים, אלא השעיה של חוזה העבודה. עם זאת, טרם ניתן פסק דין מחייב בבית הדין הארצי לעבודה בסוגיה זו.
  • בכל מקרה, חופשה כפויה ללא תשלום מהווה הרעה מוחשית בתנאי העבודה והעובד יהיה זכאי לפיצויי פיטורים אם יתפטר בשל ההרעה בתנאים (כאילו פוטר). במקרה זה על העובד חלה חובה ליידע את המעסיק על כוונתו להתפטר עקב ההרעה בתנאי העבודה, ולאפשר לו לחזור בו מכוונתו להוציאו לחל”ת.
• למידע נוסף ראו חופשה ללא תשלום.

האם המעסיק צריך לקבל אישור מראש ממשרד העבודה כדי להוציא עובדים לחל”ת?

• בעיקרון המעסיק יכול להוציא את העובדים לחופשה ללא תשלום אם העובדים הסכימו לכך, וזאת ללא צורך בקבלת אשור מראש מגורם אחר.
• למרות זאת, במקרים המפורטים להלן, מעסיק שמעוניין להוציא עובדים לחל”ת, חייב לבקש מראש היתר מיוחד ממשרד העבודה:
  1. העובדת בהיריון ובעלת וותק של 6 חודשים לפחות במקום העבודה (אם הוותק של העובדת קצר יותר, אין צורך בהיתר, אך אסור להוציא אותה לחל”ת מהטעם שהיא בהיריון).
  2. העובד/ת היו בחופשת לידה וחזרה לעבודה, ועדיין לא עברו 60 ימים מהיום שחזרו לעבודה.
  3. העובד/ת היו בחל”ת אחרי חופשת לידה וחזרו לעבודה, ועדיין לא עברו 60 ימים מהיום שחזרו לעבודה.
  4. העובד/ת נמצא/ת במהלכם של טיפולי פוריות או בסמוך לאחר סיומם, כמפורט להלן:
     • אם העובד/ת נעדר/ה מהעבודה בגלל טיפולי הפוריות, אז הצורך בקבלת היתר חל רק במהלך ימי ההיעדרות וב-150 הימים שלאחריהם, ותנאי שמדובר בטיפולי פוריות לקראת 2 לידות לכל היותר בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק (או באותו מקום עבודה) או שמדובר בטיפולים לקראת 2 לידות מבן/בת הזוג הנוכחי.
     • אם העובד/ת לא נעדר/ה מהעבודה, הצורך בהיתר חל עד 150 יום אחרי תחילת הטיפולים, ואם הטיפולים נמשכים מעבר ל-150 יום יש צורך בהיתר כל עוד הטיפולים נמשכים – כל אלה בתנאי שהעובד/ת מועסק/ת לפחות 6 חודשים במקום העבודה, העובד/ת הודיעה למעסיק על הטיפולים ומדובר בטיפולי פוריות לקראת 2 לידות לכל היותר בתקופת העסקתם אצל אותו מעסיק (או באותו מקום עבודה) או שמדובר בטיפולים לקראת 2 לידות מבן/בת הזוג הנוכחי.
  5. העובדים הם הורים מאמצים של ילד עד גיל 10 לפני קבלת הילד לביתם והם עובדים אצל אתו מעסיק לפחות 6 חודשים – הצורך בהיתר הוא מהרגע שהודיעו למעסיק כי הם עתידים לקבל לביתם ילד למטרת אימוץ, עד למועד קבלת הילד או עד לתום תשעה חודשים מהרגע שהם קיבלו הודעה מעובד סוציאלי על כך שהם עתידים לקבל ילד לאימוץ (לפי המוקדם מביניהם).
  6. העובדים הם הורי אומנה, לפני קבלת הילד לביתם והם עובדים אצל אותו מעסיק לפחות 6 חודשים – הצורך בהיתר הוא מהרגע שהודיעו למעסיק כי הם עתידים לקבל לביתם ילד לאומנה לתקופה של 6 חודשים לפחות, עד למועד קבלת הילד או עד לתום תשעה חודשים מהרגע שהם קיבלו הודעה ממשרד הרווחה על כך שהם עתידים לקבל ילד לאומנה (לפי המוקדם מביניהם).
  7. העובדים נמצאים בתהליך של הבאת ילד לעולם בהליך פונדקאות, בתנאי שהם עובדים אצל המעסיק לפחות 6 חודשים – הצורך בהיתר הוא מרגע שהודיעו למעסיק על ההיריון של האם הנושאת (הפונדקאית) ועד שיקבלו את הילד למשמורת.
  8. העובדת שהתה במקלט לנשים נפגעות אלימות ועדיין לא עברו 150 ימים מאז שחזרה לעבודה, ובתנאי שהיא מועסקת במקום העבודה לפחות 6 חודשים.
• לצורך קבלת ההיתר יש לפנות אל הממונה על העסקת נשים במשרד העבודה. למידע על הליך הגשת הבקשה לחצו כאן.

• למידע נוסף ראו:
  • בקשה להיתר לפיטורים או פגיעה בהיקף משרה לפי חוק עבודת נשים
  • איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של אישה בהיריון
  • איסור פגיעה בהיקף משרה או הכנסה של עובד/ת במהלך טיפולי פוריות
  • איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת או עובד הנמצא/ת בחופשת לידה ולאחריה
  • איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד/ת בחל”ת לאחר חופשת לידה ולאחריה
  • איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובדת השוהה במקלט לנשים נפגעות אלימות (נשים מוכות)
  • איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של הורה מיועד לפי חוק הסכמים לנשיאת עוברים במהלך ההיריון
  • איסור פגיעה בהיקף משרה או בהכנסה של עובד העומד לקבל ילד לאומנה
  • חופשה ללא תשלום

אם יצאתי לחל”ת, האם אהיה זכאי לדמי אבטלה?

• עובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום שלא מיוזמתם לתקופה של לפחות 30 ימים קלנדריים (שכוללים ימי מנוחה שבועית וחגים) זכאים לדמי אבטלה בתנאי שהם עומדים בשאר תנאי הזכאות, כגון: תושבות בישראל (עובדים זרים או פלסטינים אינם זכאים לדמי אבטלה), תקופת אכשרה (עבדו לפחות ב-12 חודשים מתוך 18 החודשים האחרונים גם אם לא עבדו בכל ימי החודש) וגיל מעל 18 ומתחת ל-67.
• אם נותרו לזכות העובד ימי חופשה צבורים שהוא לא ניצל עדיין, הוא לא יקבל תשלום עבור ימי האבטלה הראשונים, בהתאם למספר ימי החופשה שנותרו לזכותו לפני שיצא לחל”ת. כלומר ממספר הימים שבהם שהה העובד בחל”ת ושעבורם הוא זכאי לדמי אבטלה, יופחתו מספר ימי החופשה הצבורים שהוא לא ניצל, ודמי האבטלה ישולמו לו רק עבור יתרת הימים.
• מי שהגישו תביעה לדמי אבטלה במהלך 12 החודשים האחרונים וניצלו את כל ימי האבטלה המגיעים להם, יוכלו להגיש תביעה לדמי אבטלה רק לאחר שיעברו 12 חודשים מתחילת תקופת הזכאות הקודמת לדמי אבטלה. אם לא עברו 12 חודשים ונשארו ימי אבטלה שלא נוצלו אפשר להמשיך לקבל דמי אבטלה בלי להגיש תביעה חדשה.

על כמה ימים ישלמו לי?

• דמי האבטלה משולמים לפי מספר הימים שבהם היה העובד בחל”ת ובתנאי שנרשם בשירות התעסוקה והתייצב בשירות התעסוקה בימים ובשעות שנקבעו לו.
• אם לפני יציאתו לחל”ת, נותרו לעובד ימי חופשה צבורים שהוא עדיין לא ניצל, הוא לא יקבל דמי אבטלה עבור הימים הראשונים של החל”ת כמספר ימי החופשה הצבורה שהוא לא ניצל. כלומר הוא יהיה זכאי לדמי אבטלה רק לאחר שימים אלה יעברו.
• בכל מקרה התקופה שעבורה משולמים דמי אבטלה אינה בלתי מוגבלת, ולא ניתן לקבל דמי אבטלה על יותר ממספר ימי האבטלה המירביים הקבועים בחוק, גם אם בפועל העובדים היו בחל”ת או באבטלה במשך תקופה ארוכה יותר.
  • מספר ימי האבטלה המירביים שעבורם ישולמו דמי אבטלה, תלוי בין היתר בגיל של העובדים ובמצבם המשפחתי.
  • למידע נוסף ראו מספר הימים המירבי לקבלת דמי אבטלה
• למידע נוסף על אופן תשלום דמי האבטלה ושיעורם ראו דמי אבטלה.

עובדים מתחת לגיל 40 שקיבלו דמי אבטלה בתקופת הקורונה או לאחריה, וכעת מגישים תביעה לדמי אבטלה

• עובדים מתחת לגיל 40 שהגישו יותר מתביעה אחת לדמי אבטלה במשך תקופה של 4 שנים, יכולים לקבל דמי אבטלה בכל אחת מהתקופות, בתנאי שמספר הימים הכולל שעבורם הם יקבלו דמי אבטלה במשך כל 4 השנים הללו ביחד לא יעלה על 180% ממספר הימים המירבי.
• במהלך תקופת הקורונה ניתנו הקלות וניתן היה לקבל דמי אבטלה עבור מספר ימי אבטלה גבוה יותר ממספר הימים המירבי. לצורך הזכאות לדמי אבטלה כעת מי שקיבל בתקופת הקורונה דמי אבטלה עבור מספר ימים העולה על מספר הימים המירבי, ייחשב כמי שניצל רק 100% מימי האבטלה בלבד.
• מי שבתקופת הקורונה או לאחריה קיבל דמי אבטלה במשך 100% (או יותר) ממספר הימים המירבי, שהוא זכאי להם בהתאם לגילו ולמצבו המשפחתי, יוכל לקבל כעת דמי אבטלה עבור 80% ממספר הימים המירבי. גובה דמי האבטלה שהוא יקבל עבור כל יום יהיה נמוך מגובה דמי האבטלה המירביים.
• מי שקיבל בתקופת הקורונה או לאחריה דמי אבטלה עבור מספר ימים נמוך ממספר ימי האבטלה המירביים, שהוא היה זכאי להם בהתאם לגילו ולמצבו המשפחתי, יוכל לקבל כעת דמי אבטלה כמפורט להלן:
  1. מספר הימים שעבורם הוא יקבל דמי אבטלה כעת לא יעלה על מספר הימים המירבי, שהוא זכאי להם בהתאם לגילו ומצבו המשפחתי,
  2. מספר הימים שעבורם הוא יקבל דמי אבטלה כעת בצירוף מספר ימי האבטלה שהוא קיבל במהלך הקורונה או לאחריה לא יעלו על 180% ממספר הימים המירבי, שהוא זכאי להם בהתאם לגילו ולמצבו המשפחתי.
  3. גובה דמי האבטלה שהוא יקבל עבור כל יום יהיה נמוך מגובה דמי האבטלה המירביים.

• למידע נוסף ראו:
  • הגשת תביעה חוזרת לדמי אבטלה.
  • דמי אבטלה לעובדים הנמצאים בחופשה ללא תשלום.

מה עלי לעשות כדי לקבל דמי אבטלה?

• יש להירשם כדורשי עבודה בלשכת התעסוקה.
• אפשר לבצע רישום ראשוני באופן מקוון באתר שירות התעסוקה ולהגיע לרישום בלשכת התעסוקה בתוך 14 ימים קלנדריים מהרישום באתר.
• במקביל לרישום בלשכה (ואחרי הרישום הראשוני באתר) אפשר להגיש את התביעה למוסד לביטוח לאומי.
• ניתן גם להירשם בשירות התעסוקה ולהגיש תביעה לביטוח הלאומי באמצעות טופס אחד משולב במערכת ההזדהות הלאומית, ולהתייצב בשירות התעסוקה לאחר מכן.
• לתביעה יש לצרף אישור כי העובד יצא לחופשה ללא תשלום ביוזמת המעסיק.
  • באישור המעסיק יש לציין את תקופת החל”ת הצפויה ואת יתרת ימי החופשה של העובד, אם ישנם.
  • אם העובד ניצל את כל יתרת ימי החופשה שלו לפני היציאה לחל”ת, על המעסיק לציין כי אין לעובד יתרת ימי חופשה.

• למידע על הליך הגשת התביעה לדמי אבטלה לחצו כאן.

ואם אני לא זכאי לדמי אבטלה, האם אני יכול לקבל עזרה כספית אחרת?

• מי שלא זכאי לדמי אבטלה בגלל שהוא לא עומד בתנאי הזכאות או ניצל כבר את כל ימי האבטלה שעומדים לרשותו, עשוי להיות זכאי לקצבת הבטחת הכנסה.
• למידע על תנאי הזכאות ופרטים נוספים ראו:
  • מדריך לקבלת הבטחת הכנסה
  • פורטל הבטחת הכנסה

האם אני צריך לשלם דמי ביטוח לאומי במהלך החל”ת?

• על המעסיק (לא כולל מעסיק של עובד/ת במשק בית) חלה החובה לשלם את דמי הביטוח הלאומי עבור העובד ב-2 החודשים הקלנדריים המלאים שבהם העובד נמצא בחופשה ללא תשלום.
• התשלום שעל המעסיק להעביר בכל אחד משני החודשים הראשונים הוא בשיעור 366 ₪ (6.57% משכר המינימום, נכון להיום), אך אם שכרו של העובד בחודש שקדם לחודש שבו הוצא לחל”ת היה נמוך משכר המינימום, התשלום בכל אחד משני החודשים הראשונים יהיה בשיעור 6.57% משכרו.
• המעסיק רשאי לנכות את הסכומים ששילם מתשלומים עתידיים שמגיעים לעובד.
• התשלום הוא רק על 2 חודשים קלנדריים מלאים שבהם העובד היה בחופשה. אם הוא עבד בחלק מחודש מסוים, דמי הביטוח הלאומי ינוכו משכרו באותו חודש.

• אם החל”ת נמשך יותר מ-2 חודשים קלנדריים מלאים, על העובד לשלם בעצמו את דמי הביטוח הלאומי החל מהחודש השלישי. למידע על הסכומים שיש לשלם לחצו כאן.
  • אם העובד זכאי לדמי אבטלה במהלך החל”ת, הביטוח הלאומי ינכה אוטומטית את דמי הביטוח מדמי האבטלה.
  • עובדת נשואה שאין לה הכנסות, ובן זוגה מבוטח בביטוח לאומי, תהיה פטורה מתשלום דמי הביטוח הלאומי וכן מדמי ביטוח בריאות. הפטור יינתן גם למי שמוכרת במוסד לביטוח לאומי כידועה בציבור של בן זוגה, וכן לבת זוג מאותו מין, שהיא ובת זוגה רשומות כנשואות במרשם האוכלוסין או כידועות בציבור במוסד לביטוח לאומי.
• למידע נוסף ראו:
  • חופשה ללא תשלום
  • דמי ביטוח לאומי לעובד שכיר בחופשה ללא תשלום

האם הפנסיה שלי תיפגע במהלך החל”ת?

• במהלך החל”ת המעסיק לא משלם שכר ולא מבצע הפרשות לביטוח הפנסיוני.
• אמנם הפסקת ההפרשות השוטפות לביטוח הפנסיוני עלולה לפגוע בכיסוי הביטוחי של העובד, אולם מאז תקופת הקורונה מונהג הסדר אוטומטי בקרנות הפנסיה וביטוחי המנהלים שמשמר את המצב הביטוחי במשך 12 חודשים.

• ניתן גם לבצע הפרשות באופן עצמאי לביטוח הפנסיוני על מנת להגדיל את סכום החיסכון הפנסיוני וכך להגדיל את קצבת הפנסיה העתידית שהעובדים יוכלו לקבל לאחר פרישתם לגמלאות.
• למידע נוסף ראו שמירה על רצף זכויות פנסיוניות לעובדים שהכנסתם נפגעה עקב פיטורים, חופשה ללא תשלום או הפחתת שכר.

האם הוותק של העובד והזכויות הסוציאליות שלו נפגעות כתוצאה מהיציאה לחל”ת?

• תקופת החל”ת לא נספרת במסגרת חישוב הוותק של העובד לצורך חישוב זכויות התלויות בוותק כגון: דמי הבראה, ימי מחלה, חופשה שנתית או תקופת ההודעה המוקדמת.
• היציאה לחל”ת משפיעה באופן חלקי על הזכאות העתידית לפיצויי פיטורים אם בהמשך העובד יפוטר או יתפטר בנסיבות שמזכות בפיצויי פיטורים.
  • יציאה לחל”ת לא מנתקת את רצף העבודה לצורך בדיקת עצם הזכאות לפיצויים בסיום יחסי העבודה. לצורך בדיקה אם העובד הועסק לפחות שנה במקום העבודה יובאו בחשבון תקופות העבודה שלפני החל”ת בצירוף תקופת העבודה שלאחר החל”ת.
  • חלק מתקופת החל”ת (לכל היותר 14 ימים) ייחשב כתקופת עבודה לצורך חישוב סכום הפיצויים (הזכאות לפיצויים מחושבת לפי משך תקופת העבודה. אם העובד יפוטר לאחר יציאתו לחל”ת, והוא צבר ותק של שנה במקום העבודה, 14 ימים מתוך החל”ת ייחשבו כתקופת עבודה שעבורה יש לשלם פיצויי פיטורים).
• למידע נוסף ראו חופשה ללא תשלום.

האם יש הקלות למעסיקים בתשלומים לביטוח לאומי עקב המצב?

• עצמאים ששילמו או ישלמו את המקדמות שהיה צריך לשלם ב-15.10.2023 באיחור:
  • יוכלו להגיש בקשה לביטול הקנסות והפרשי הריבית והצמדה.
  • יש להגיש בקשה לביטול הקנסות והפרשי ההצמדה והריבית באמצעות אתר האינטרנט של המוסד לביטוח לאומי, במוקד הטלפוני או בפניה אל הסניף הרלוונטי.
  • מועד התשלום חדש יהיה שבועיים לאחר תום המצב המיוחד בעורף.
• מעסיקים שנמצאים 40 ק”מ או פחות מרצועת עזה, ושילמו באיחור את המקדמות עבור חודש ספטמבר 2023:
  • יבוטלו להם הקנסות והפרשי הריבית וההצמדה.
  • מועד התשלום חדש יהיה שבועיים לאחר תום המצב המיוחד בעורף.