תשעה באב הוא יום אבל יהודי, המסתיים את תקופת התשעה באב, תקופה שבה נזכרים ונספרים קרוביו של החללים והנפגעים במהלך ההתנגדות היהודית בגרמניה בתקופת מלחמת העולם הראשונה. 

בימי התשעה באב, היהודים מתענים ומתחסנים ממזונות ומשתייה מכוונת לעצמם, כדי לזכור ולהזהיר מפגיעות טיהור דמים. בפרק זה, נתמקד בזכויות העובדים ותנאי העסקה בעבודה ביום של תשעה באב.

זכויות העובדים ביום של תשעה באב:
מבחינת החקיקה הישראלית, עובדים רשאים להשתתף בצום תשעה באב, ובכך לצמוח את האבילות ולהתאבל על האירועים הכואבים של ההיסטוריה היהודית.
במהלך יום זה, חייבות מעסיקים להקנות זכויות מסוימות לעובדים על-מנת להתאים את התנאים שלהם לסובלנות דתית ותרבותית.

התנאים האזרחיים לצמיתות העבודה:
למרות זאת, חשוב לציין כי זכויות העובדים בתשעה באב נגבילות ולא פורטות במלואן כמו בשאר הימים הרגילים בשנה.

התנאים האזרחיים הקורים ביום תשעה באב כוללים:

חובת דיווח מראש:
עובדים שמתכננים להשתתף בצום תשעה באב חייבים לדווח מראש למעסיקיהם על כוונתם להיות בנוכחותם במהלך היום.

התאמת שעות עבודה:
יתר על כן, נהוג להתאים את שעות העבודה של העובדים למסגרת הזמנית של צום תשעה באב. זאת כדי לקדם תחושת סובלנות והבנה למטרתו הדתית והתרבותית של הצום.

התמנה זמנית:
במקרים מסוימים ובהתאם לסיבות מוצדקות, עובדים עשויים לקבל התמנה זמנית מתקופת הצום. כך, המעסיקים מספקים את האפשרות לעובדים לעסוק בתפקידים אחרים במהלך היום המיוחד ולהימנע ממגעים שיכולים להפריע לאבילותם.

תשלום עבור ימי צום:
באופן כללי, עובדים אינם זכאים לתשלום עבור ימי צום בהם הם אינם עובדים במלוא יומם. יחד עם זאת, ישנם עבדים ותחומי עבודה מסוימים שיש להם את הזכות לקבל תשלום מיוחד עבור יום הצום.

סיכום:
כשל זכויות העובדים ביום של תשעה באב מגיעה חשיבות רבה, בהתחשב למסגרת הדתית והתרבותית המיוחדת של היום.
מעסיקים רשאים וחייבים להתאים את תנאי העסקה והעבודה ביום זה לכדי סובלנות והבנה לצום ולהימנע מפגיעות בזכויות העובדים.
זאת באמצעות דיווח מראש, התאמת שעות עבודה, התמנה זמנית, תשלום עבור ימי צום, וחופשת עבודה חובתית במקרים מיוחדים. כל אלו מאפשרים לעובדים להתענות במסגרת תרבותית ודתית רגישה ולהמשיך בפעילותם העבודתית בצורה המתאימה ביום זה.